top of page
  • irissadeh

לשבת בסינפסה - המסע שלנו במינכן- איך יצאנו מהמוכר נשהה ונחזור אליו שונים פרק 8 שיר אחד

8. שיר אחד

עוד בארץ במהלך חודש יוני כשהיינו עסוקים באריזה לקראת הנסיעה ואריזת הבית ראיתי את הפרסום על ההופעה של ברוס ספרינגסטין במינכן. הזמר האמריקאי בן ה-74 אירגן לעצמו מסע הופעות אירופאי שלא היה מבייש כוכבי רוק בגיל נכדיו. אני עוברת על פירסומי ההופעות בהמבורג, בשטוקלוהם, בהורקנהיים, בלונדון וגם במינכן. כל יום מופיע ספרינגסטין ביעד אירופאי אחר במהלך כחודש וחצי. מחירי הכרטיסים גבוהים מה שמרתיע אותי מללחוץ על לחצן "הזמן" ולקוות באופן ישראלי ביותר שיהיו מחירי דקה 90, מבצעים וכד'.

ספרינסטין, המכונה "הבוס" נחשב אחד מעמודי התווך של המוזיקה האמריקאית, והוא סמל מוצהר של תרבות זו. שיריו של ברוס נלמדים באוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית בשיעורי היסטוריה - בנושא של למידת ההיסטוריה האמריקאית דרך שיריו. (וויקפדיה) אבל אני אוהבת בעיקר שיר אחד של ספרינגסטין שאני יכולה להקשיב לו בלופים שוב ושוב- The River .

בחודש יולי אני מתחילה לראות בפייסבוק חברים שנוסעים מהארץ במיוחד להופעות של ברוס במקומות שונים באירופה. "אחת ההופעות הכי טובות שראיתי, היה חשמל באויר" מעדכן בן כיתה שלי מהופעה של ברוס, אחרת מתכננת לנסוע להופעה באיטליה. אני נהיית חסרת שקט- ההופעה בכפר האולימפי של מינכן, מקום מורכב עבורנו כישראלים בעוד פחות משבוע.

אז מה עושים? כותבת פוסט בקבוצת הישראלים במינכן קבוצה שבדרך כלל די רדומה ואם יש בה תנועה אז רובה סביב חיפושי דירות או מכירת מוצרים לדירה . "מישהו מכיר אתרים של כרטיסים מוזלים להופעה של ספרינגסטין"? ואז מוצע הרעיון הגאוני של "גבעת הקמצנים" . גבעת הקמצנים קיימת גם בפארק הירקון – זה המקום הזה בפארק שבאים לשמוע את ההופעה ולראות לפעמים באופן חלקי! לשבת מחוץ לאיצטדיון ולהקשיב. אחד החברים בקבוצת הפייסבוק שולח הוראות הגעה לפארק האולימפי ומאחל הופעב נעימה . נשמע פשוט.

אחותי הילי מתלהבת מהאפשרות של ההופעה-הגבעה- והיא וליבי ביתה מצטרפות אלינו. גבעת הקמצנים במינכן היא מערכת גבעות עניפה שצופות באופן חלקי יותר וחלקי פחות לאצטדיון האולימפי שמכיל 60,000 מקומות. בין הגבעות לאיצטדיון יש אגם ועוד גבעות נמוכות יותר, הכל ירוק כמו שאפשרי רק באירופה.

ההופעה מתחילה בזמן יום ראשון בשעה 7 בערב- עדיין אור בחוץ- מחשיך רק ב8:30 .בעודנו פורקים 3 בקבוקי בירה שקנינו ליד הרכבת ושקית או שתיים של חטיפים אנחנו מוקפים במאות אנשים שהתארגנו על ארוחת ערב קומפלט- כולל כלים רב פעמיים, אוכל מבושל, יין, עוגות ומה לא. האוירה פסטורלית ונטולת כל חשמל באוויר שאפשר לראות שמגיע מאתר ההופעה. יש תחושה שחברינו לגבעה הגיעו להקשיב לפסקול שישמח אותם במהלך ארוחת ערב בטבע . ממש לידינו פרסו שני זוגות שהנראים בני 60 + מפה משובצת, בקבוק יין, כוסות יין, פסטה בולונז ומפיות בד. הגבר מדבר עם חברו על מחצלת אחת והאישה עם חברתה על מחצלת אחרת.

ההופעה מהוקצעת, ספרינסטין שר מעולה, הקול שלו צרוד כמו בהקלטות- אין דיבורים רק שירים אחד אחרי השני. אני מחכה לשיר שאני מכירה, שאני אוהבת, אבל עוברת יותר מחצי שעה עד ששיר אחד נשמע לי מוכר. האם רק דמיינתי שאני אוהבת את ברוס? מאיפה הגיעו כל השירים האלה?

אני נזכרת בפודקאסט המעולה של "כאן" שבכל פעם מביא את הסיפור של שיר אחד בלבד. נעמי הציגה בפנינו לראשונה את הפודקאסט וכך הוא נהפך להיות "הפלייליסט של הפקקים" בכל פעם שאנחנו נוסעים למקום מרוחק, עומסים, קושי , מכוניות מצפצפות – אנחנו מרוכזים בשיר אחד. פעם זה היה "ליל-חניה" פעם "צל עץ תמר" "שיר לשלום" ועוד שירים רבים כל אחד מוצג בפרק משלו מגלה דברים חדשים וחושף את הסיפור העיקרי שעומד מאחורי כל שיר כולל כל השלבים עד להוצאה לאור. בפודקאסט, היוצרים, המבצעים וכל מי ששותף להוצאת השיר מדברים על הכל, החל מרגע ההשראה ועד שהשיר הגיע ללב.

אני כבר מצטערת שהגענו לגבעת הקמצנים- או לקנות כרטיס או להקשיב לאוזניות- מה הטעם? מודיעה להילי וטל שאחרי השיר שלי, מבחינתי אפשר ללכת הביתה. בלי הקדמות, בלי דיבורים מתחיל השיר.אני מרגישה בבטן זבנג- רסיסים של שמחה ועצב מנסה באותו הזמן לצלם, להקשיב והדמעות פשוט נושרות מעצמן. מה השיר הזה עושה לי? מחפשת מקום לצלם ומצליחה ( לפחות באופן חלקי מצורפת התוצאה) ולמעשה מגלה שהמילים והמוסיקה אהובים עלי במיוחד אבל מעולם לא חשבתי למה.

אחרי השיר אנחנו מתחילים לנוע חזרה, בוחנים את הפארק, את האנדרטה וממשיכים לשמוע את קולו של "הבוס" תוך כדי שילהוב מטורף של יותר מ50,000 איש בקהל. למחרת אני מתפנה לקרוא על השיר – THE RIVER.

השיר נכתב בעקבות שיחה של ברוס עם הגיס שלו ומתאר , באופן מסוים, את החיים של אחותו וגיסו. חברים מבית הספר, הריון לא מתוכנן, עבודה במפעל ואהבה ושמחה בנהר. והרי שירים, לאחר שנולדו, קיבלו חיים משל עצמם. ואני נותרת עם המחשבות שלי על השיר - מהו הנהר שלי? מהם הדברים עליהם גדלתי? עם מי הייתי בנהר בזמן הנעורים? לאיזה נהר אני מתגעגעת? ואיזה נהר כבר לא קיים בחיים שלי?

וכן ,אני יודעת שיש הרבה נהרות שיבשו ואולי שם טמון השינוי, ההתחדשות.





THE RIVER- BRUCE SPRINGSTEEN I come from down in the valley Where, mister, when you're young They bring you up to do Like your daddy done Me and Mary we met in high school When she was just seventeen We'd drive out of this valley Down to where the fields were green We'd go down to the river And into the river we'd dive Oh, down to the river we'd ride Then I got Mary pregnant And, man, that was all she wrote And for my nineteenth birthday I got a union card and a wedding coat We went down to the courthouse And the judge put it all to rest No wedding day smiles, no walk down the aisle No flowers, no wedding dress That night we went down to the river And into the river we'd dive Oh, down to the river we did ride Ah-yah I got a job working construction For the Johnstown Company But lately there ain't been much work On account of the economy Now all them things that seemed so important Well, mister, they vanished right into the air Now I just act like I don't remember And Mary acts like she don't care [Bridge] But I remember us riding in my brother's car Her body tan and wet down at the reservoir At night, on them banks, I'd lie awake And pull her close just to feel each breath she'd take Now those memories come back to haunt me They haunt me like a curse Is a dream a lie if it don't come true? Or is it something worse? [Chorus] That sends me down to the river Though I know the river is dry That sends me down to the river tonight Ah-yah-yah Down to the river My baby and I Oh, down to the river we ride Ah-yah-

Comments


bottom of page